זכותן של נשים לצאת לחופשת לידה מלאה

יש לעודד נשים לצאת לחופשת לידה מלאה -

בית הדין הארצי לעבודה דחה בשבוע שעבר את עמדת הביטוח לאומי (עב"ל 5280-04-15 ), שחישב גמלת שמירת היריון מופחתת לעובדת שנכנסה להיריון מיד עם חזרתה מחופשת לידה ארוכה בת 26 שבועות. נקבע כי העובדת זכאית לגמלה בהתאם למשכורת שקיבלה לפני היציאה לחופשת הלידה

ביולי 2013 יצאה עובדת של חברת yes לחופשת לידה. כפי שמורה החוק, היא קיבלה עבור 14 השבועות הראשונים דמי לידה בהתאם לשכרה לפני, ולאחר מכן ועד חזרתה לעבודה – לא קיבלה גמלה או שכר בכלל.

בתחילת ינואר 2014, בעודה נושאת היריון שני, חזרה העובדת לעבודתה, אך כבר בסוף החודש נדרשה לצאת לשמירת היריון כיוון שחשה ברע.

בהתאם, היא הגישה תביעה לתשלום גמלת שמירת היריון לביטוח הלאומי, אך נדהמה כש"זכתה" ב-1,007 שקל בלבד, שחושבו בהתאם להכנסה בשלושת החודשים שלפני שמירת ההיריון – חודשים שבהם, כאמור, לא עבדה כלל וההכנסה היחידה שלה הייתה 3,022 שקל שקיבלה כדמי לידה באוקטובר 2013.

העובדת פנתה בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע לתיקון בסיס החישוב לגמלה. היא טענה כי יש לחשב את הגמלה לפי שכרה לפני היציאה לחופשת הלידה, שעמד על כ-8,000 שקל. לטענתה, היא לא נשארה בבית מרצונה החופשי, אלא מיצתה את זכויותיה כשלקחה את כל תקופת החופשה הקבועה בחוק.

הביטוח הלאומי מצידו טען שהארכת חופשת הלידה מ-14 ל-26 שבועות נלקחה מרצונה, והגמלה חושבה בהתאם.

בית הדין האזורי קיבל את התביעה. נקבע שחופשת הלידה לפי החוק היא בת 26 שבועות והחריג לכלל הוא שמעניק ליולדת את הרשות לקצר אותה. מכאן שמשך חופשת הלידה לא היה תלוי בעובדת, ועל הביטוח הלאומי לעשות חישוב מחדש, כדי שלא לפגוע בזכאותה לגמלת שמירת היריון.

באפריל 2015 ערער הביטוח הלאומי על ההחלטה בבית הדין הארצי לעבודה בטענה שמדובר בהחלטה שמעניקה לנשים יולדות זכויות עודפות. לטענתו, לעובדת ניתנת האפשרות לבחור האם לשוב לעבודה לאחר 14 השבועות המשולמים לה לפי חוק, או לצאת לחל"ת, והיא כאמור בחרה בחל"ת – משכך, הגמלה צריכה להיות מחושבת בהתאם לשלושת החודשים האחרונים בפועל.

עמדתה המנוגדת של העובדת – המשיבה – הייתה כי טענת הביטוח הלאומי מיושנת. החוק המתוקן קובע כי לא מדובר בחופשה רגילה ללא תשלום אלא בחופשת לידה מלאה. לטענתה, תכלית החוק היא לשמר את מצבה הכלכלי של האישה בתקופת שמירת ההיריון, לכן הגמלה צריכה לשקף את השכר שקיבלה לפני הלידה.

זכות היולדת

סגנית הנשיאה ורדה וירט-ליבנה והשופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב-מוטולה דחו את ערעור הביטוח הלאומי. הן הסבירו שבמרץ 2010 תוקן חוק עבודת נשים, ובין היתר הוארכה בו חופשת הלידה וברירת המחדל הועמדה על 26 שבועות במקום 14 שבועות, אולם בתקופה שבין 14 ל-26 שבועות תהיה החופשה ללא שכר.

זכות היולדת לגמלת שמירת היריון בשכר מלא, קבעו השופטות, אינה נגרעת משום שמימשה את זכותה לחופשת לידה באורך המרבי שקבוע בחוק, וכל פרשנות אחרת תסטה מתכלית החוק לעודד נשים לשהות בחופשת לידה ארוכה, ותגרום ליולדות לא לנצלה מחשש שזכויותיהן יפגעו.

לפיכך הערעור נדחה כאמור. הביטוח הלאומי ישלם למבוטחת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 שקל.